דף הבית > מאמרים

חידות הראב"ע

 

ר' אברהם אבן עזרא, נולד בשנת 1090 בטודילה. בעיר זו נולדו גם ר' יהודה הלוי ור' בנימין מטודילה, שהיו בני זמנו של ראב"ע. ר' אברהם אבן עזרא קיים בחייו שילוב של שתי דמויות אלו. כריה"ל היה אף הוא משורר ופילוסוף גדול וכמו ר' בנימין מטודילה נדד ונסע בדרכים.  גורלם גם הוא התחבר כאשר. בנו של ראב"ע, יצחק אבן עזרא, שהיה משורר נחשב בפני עצמו, נושא לאשה את בתו יחידתו של ר' יהודה הלוי. לאבן עזרא היו חמישה ילדים (על פי פירושו לשמות ב' ב), רק אחד מהם, יצחק, ידוע לנו בשמו. יצחק, משורר בעצמו, היה נשוי לבתו של רבי יהודה הלוי.  

אבן עזרא יצא מטודילה  לנדודים בארצות שונות. ביקר כנראה באפריקה: תוניסיה (בעיר קאבס), אלג'יריה, מרוקו , ואפשר גם במצרים. נפגש עם חכמים שונים, ובהם רבי יהודה הלוי, שנלווה אליו באחת מנסיעותיו לאפריקה. מטודילה עבר לשבת בקורדובה. בתקופה זו הרבה לחבר שירי חולין, ונראה שהשירה הייתה אז עיקר עיסוקו ועל כן כינה עצמו בשם "אברהם השׁר"

אבן עזרא יושב ברומא שנים אחדות וממנה ממשיך לנדוד בין ערי איטליה השונות ואז פונה אל צרפת. יכול להיות ששם נפגש עם הרשב"ם ועם רבנו תם, נכדיו של רש"י. מכל מקום, נותרו בידינו שירים היתוליים שהחליפו ביניהם רבנו תם ואבן עזרא. מצרפת המשיך המשורר בנדודיו והגיע לאנגליה, שבזמנו נחשבה "קצה" הישוב היהודי באירופה. שם ציפו לו מוקיריו ומעריציו ושם כנראה נפטר בשנת 1164. כתב סימן לעצמו בשנת פטירתו כתיבת ידו: ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף העולם".

פעם אחת כתב אבן עזרא לרבנו תם שאמנם הוא גדול בתורה אבל מה לו ולשירה:

ומי הביא לצרפתי בבית שיר,
ועבד זר מקום קודש ורמס!

ולוּ שיר יעקב ימתק כמו מן,
אני שמש וחם שמשי ונמס.

רבנו תם ענה לאבן עזרא בענווה גדולה:

אבי עזרי ישיבוהו סעיפיו
אשר נתן ידידו בין אגפיו,

אני עבד לאברהם למקנה
ואקודה ואשתחוה לאפיו.

דברי רבנו תם נכנסו ללבו של אבן עזרא והוא כתב בענווה:

הנכון אל אביר עם-אל ורועם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם.

וחלילה למלאך האלוקים
אשר יקוד וישתחוה לבלעם!

 

היקף ידיעותיו והשכלתו של אבן עזרא יוצא דופן גם בקרב בני זמנו ששאפו להרבות חכמה וידע בכל תחום שיכלו. לצד פיוטיו הרבים הוא חיבר ספרים בתחומים שונים – פילוסופיה, דקדוק, מתמטיקה, אסטרולוגיה, אסטרונומיה. כמתמטיקאי מוכשר מחבר אבן עזרא שירי חידה קשים לפתרון המבוססים על מספרים ואותיות ושיר המתאר את משחק השחמט כזירת קרב בין שני מחנות.

את כל ספריו אלו, נוסף על פירושו המקיף למקרא - חיבר בשנות נדודיו. בשנות שבתו בספרד עסק כנראה בעיקר בשירה ורק בגיל 50, עת צאתו את ארצו אליה לא שב עוד, החל בכתיבת פירושו למקרא ושאר ספריו.

בפירושו למקרא היה חדשן בהיצמדותו לפשט. הוא לא חשש מאיש ובלשונו החריפה העביר ביקורת על כל פירוש שלא הסכים לו. אנו מוצאים אצלו את הביטויים: וזה הפירוש תפל; זה הפירוש חסר לב; אין להם בינה בדקדוק; כל דבריהם רוח - זה הטעם בלי טעם;  וזה פירוש שיגעון. אבל הוא גם יודע לשבח פירוש הנכון בעיניו ואומר: יפה פירש; יפה אמר. ראב"ע מביא בפירושו למקרא למעלה מארבעים פרשנים אותם  הוא מזכיר בשמותיהם, נוסף על פירושים רבים אחרים אותם הוא מזכיר בעילום שם. לא כל פירושו למקרא מצוי בידינו ולא נותר לנו אלא להצטער על כך. די אם נקרא במכתבו של הרמב"ם לבנו, שם הוא כותב כך:

ואתה בני הנאמן לי, אני מצווה לך שלא תעיין בפירושים וחיבורים...אלא בפירושי הראב"ע. בחיבוריו ובפירושיו תעיין כי הם טובים מאד ומועילים לכל מי שיקרא בהם, בהשתכלות יפה בשכל זך ורעיון דק ...וכל שתקרא מהסבריו ומרמזיו אשר ידבר בהם, עיין בהם עיון יפה, והשתכל בהם השתכלות רבה בשכל זך ובעיון נקי, כי החכם הזה הנזכר לא היה מתפחד משום אדם ולא היה נושא פנים לשום בריה...

חריפותו ושנינותו של אבן עזרא

ראב"ע, המשורר הנודד בעל הלשון השנונה והמושחזת, מספק לנו דרך שיריו לא מעט פרטים על חייו. מהם אנו לומדים על עניו ונדודיו, על העשירים המתחמקים מבקשות העזרה ונוהגים בקמצנות, על "חכמים" שאינם כה חכמים. הגישה הריאליסטית הזו אותה מביא אבן עזרא אל שיריו היא חידוש בשירתה של אותה תקופה, כמו גם ההתבוננות האירונית  על אחרים ועל עצמו. חוש ההומור שלו השזור בתוך שיריו והאופן שבו הוא מתלוצץ על חשבון עצמו וזולתו, הוא חידוש מרענן המעלה חיוך על שפתי הקורא. 

ר' אברהם אבן עזרא, השכלתן והפשטן הגדול, מגלה בשירתו את השתוקקותו להידבק בבוראו, את אהבתו אל הקב"ה, את צמאונה של הנפש והנשמה להתעלות ולדבקות רוחנית: 

צמאה נפשי / לאלוהים לאל חי

לבי ובשרי / ירננו אל אל חי

אל חי בראני / ואמר חי אני

כי לא יראני / האדם וחי

 

בשיר זה, שכל כולו כמיהה אל האל, מבטא המשורר הנודד בין גלויות אירופה את כאבה של היהדות הנרדפת על ידי הנצרות והאיסלאם גם יחד ולא מהסס להכניס בשירו את השורות הבאות:

ראה לגברת אמת (=היהדות)

שפחה נואמת (=הנצרות)

לא כי בנך המת

ובני החי...

...שפוך אף על ראש השעיר (=איסלאם ) החי

 

 

 

ביצירותיו ניתן למצוא שנינות רבה והומור חריף. דוגמה לכך מופיעה בפירושו לפסוק "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא,לה), שבו כתב: "אמר בן זוטא כי 'רעהו' - תואר לשור, ולא ראה כי 'שור איש' סמוך הוא, וכן הוא 'שור רעהו', ואין לשור רֵעַ רק בן זוטא לבדו" (בן זוטא היה קראי, ולכן זכה לתגובה כה חריפה).
בנוסף, הוא חיבר שירים רבים על העוני שלו, ועל המזל הרע שפקד אותו, הנה דוגמה:

דווקא בנקודה זו הנני ממליץ לזכור היטב מה היה מצבו הכלכלי הגרוע של הגאון אבן עזרא. כדי שנוכל להבין דברי חכים "הזהרו בבני עניים .." ומוסר ולקח לכל החיים. כך כתב אבן עזרא אתשיריו גם השירים הללו גאוניות יש בהם)

"על רוע מזלו:

גלגל ומזלות במעמדם / נטו במהלכם למולדתי.

לו יהיו נרות סחורתי / לא יאסוף שמשי עדי מותי !

איגע להצליח ולא אוכל / כי עיותוני כוכבי שמי ,

לו אהיה סוחר בתכריכין / לא יגועון אישים בכל ימי !

 

ובשירו האחר מתאר את נסיונותיו לסור לבית השר לבקש הלוואה או תמיכה...

אשכים לבית השר...

אשכים לבית השר –  / אומרים: כבר רכב !

אבוא לעת ערב - / אמרים כבר שכב !

או יעלה מרכב / או יעלה משכב –

אויה לאיש עני  / נולד בלי כוכב.

 

ועל אותו בגד  שסוף סוף "זכה" שיהיה לו הוא כותב בשיר :"על מעיל קרוע

מעיל יש לי והוא כדמות כברה / לחיטה להנפה או  שעורה, / כאוהל אפרשנו ליל באישון / וכוכבי רום ישימון בו מנורה , / בתוכו אחזה סהר וכימה / ויפיע כסיל עליו נהרה / ואֵלַהּ מספור את כל נקביו / אשר דומים לשיני המגרה / ותקוות חוט תפירת כל קרועין / - עלי שתי וערב היא יתרה / ואם יפול זבוב עליו לחזקה / כמו פתי יהי נמלך מהרה /א-לוהי ! החליפהו במעטה / תהילה לי ותיטיב התפירה.

 

 

 

 

בקטע הבא מתלונן אבן עזרא על שערו שהפך לבן, כאשר כל משפט הוא ציטוט מפסוק:

שער ראשי הפך לבן,

על כן אקרא ראשי ראשי,

הנה דלק אחרי לבן,

רץ ויעבור את הכושי.

דוגמה לשנינותו - פעם אחת הוא הגיע למקום כלשהו והושיבו אותו במקום בזוי, והוא התעצב מכך שאותם אנשים חושבים שהמקום יכבד את האדם ולא להפך, אז הוא שר את השיר הבא:

כבודי במקומי ואם אשפיל שבתי,

לא אבחר מקום כנקלים בגאונם,

אשר המה חושבים היותם ראש מושב,

והמושב להם יכסה עלבונם;

אני הוא המקום והמקום אתי,

והמה - המקום ימלא את חסרונם.

בעקבות הפסוק מספר שמות "וכי יכה איש את עין עבדו", יצר אבן עזרא חידה מסוג ההגדרות המופיעות בימינו בתשבצי היגיון:

וכי יכה איש את עין עבדו

ועשה פסח לה'

לא תאבה אליו ולא תשמע בקולו.

פתרון החידה: "וכי יכה איש את עין עבדו" נפרש כמחיקת האות ע' מהמילה "עבדו". השארית "בדו" היא הימים שבהם לא חל חג הפסח (לפי הכלל "לא בדו פסח").

הוא חיבר גם שיר חידה שמסתיים במילים:

 

ראב"ע שלל את השימוש במילה "פתרון" לחידות וכדומה. הוא הקפיד מאוד על כללי העברית המקראית, שעל-פיה המילה פתרון קשורה אך ורק לחלומות: "ולא מצאנו מלת 'פתרון' כי אם על חלום" (פירושו לבר' מ,יב).

 

 

 

 

חכמת אבן-עזרא

 

 

חידת אבן עזרא

חידה יפה זכה וצרופה להחכם אבן עזרא ובן מאיר נקרא חברה במשקל השיר הנני את דרכה איישיר.

הבית הראשון תנועה ויתד וחמש תנועות. ויתד וארבע תנועות. זה הוא הדלת. ותנועה ויתד וחמש תנועות. ויתד וארב תנועות זהו הסוגר :

ואחריו שלושה בתים קצרים כל בית מתחיל גם כן תנועה ויתד וחמש תנועות. ויתד וארבע תנועות. וכן דרך כל השיר עד תמו:

ושמו בקרבו חתום בראש בתים הקצרים דוק ותמצא:

את דבר חידתי שמעו נבונים נפלאו.אך דעו כי כל חכמי לב להגידה לאו:

 

 

 

 

 

אב בהאדמה הוליד  ארבעה האחים

לא כבדים לא קלים לא יבשים לא לחים

 בם ירוצון אופניהם:  והם שוקטים נחים

 בם דמות ארבע החיות בשחק נבראו.

כי פעמים יסתרו גם פעמים יֵראו .

 

ראתה עיניכם עת נראה. דברי מה נורא.

 כי בכורם לקח חלק ושם רב בבכורה.

 גם שמו נוסף על שני ט ובסתר נקרא.

 השלישי בשמו כפול כ חכמים קראו.

 הרביעי גם כן כפול במשקל מצאו.

 

 הבכור זכר ונקבה נ ואח שני אחריו:

בנקבה הוא. ס ושלישי ידעתו בזכוריו.

 מדינים עושו בואו צ ואולי תמצאו.

 שאלו מלך ישראל לבלתי תחטאו:

 

 מבכור ימצא שוכן בגלגלים ששה.

 אחריו יבוא השני ולו שם בשלושה.

 משכנות השניים בשנים  ודבתם קשה.

 בקשו מעל ספר הא-לוהים וקראו.

יום ברוא אדם אלה ארבעה נבראו.

 

 מספר הרובע על אחיו בנוסף יש יתרון.

כאשר שני על ראשון יהי לזכרון.

 סוד שני אחים תיכונים כראשון עם אחרון.

 משקלי הארבעה אם במאזניים באו .

 יהיו כהם וכמו כל נשואים ישאו .

 

 ראש ורגל וזרוע עם גויה לקדמון .

 גם שתי צורות לשני  ואחיו כאגמון .

הרביעי כחצי גלגל  והוא בעל המון .

 רחצו עם מי חכמת לב  בתוך מים גאו :

אל תפרשו את חידתי עדי  תתחטאו .

 

פירוש על החידה

 רבים נסו להתמודד ולפתור את התעלומה בפתרון החידה. גם אבן עזרא בעצמו מעיד שהיא חידה קשה לפיצוח כדבריו בתחילת החידה:" אך דעו כי כל חכמי לב להגידה לָאוּ(התעיפו..)". למרות דבריו של האבן עזרא, כי הגדולים והחכמים והנבונים לאו מלהגיד את פתרון החידה, הרי שבספר :"נסיונות אברהם" לרבינו אברהם בן נסים הדיין, רבה של קהילת שאד הציע להלן פתרון מתאים ומרתק לחידה. (הספר הודפס בווילנא בשנת תקפ"א)

 

 

ולפתרון החידה  (ערוכה ממספר מקורות ע"י ב"ע ב"צ)

באופן כללי :

"ארבעת האחים הינם ארבע אותיות מתוך עשרים ושתיים אותיות האל"ף בי"ת אשר בהן נכתבה התורה הקדושה, אותן אותיות המרכיבות את לשון הקודש.

המיוחד בארבע אותיות אלו אשר עליהן מוסבת החידה, הינו בכך שראעתן דומות זו לזו מבחינת הגייתן וכללי תנועתן בתוך המילה. ואלו הן :אל"ף, ה"א ו"ו, יו"ד. או כפי שנהוג לכנותן בקיצור :א/ ה/ו / י

אב בהאדמה הוליד ארבעה האחים

הקב"ה,יסוד ואבי העולם, ה' יוצר האתיות, נתן לאדם הנוצר מהאדמה, את כוח הדיבור ע"י היכולת והסגולה לבטא את כ"ב האותיות ובהן ארבעה "מושגים" דומים לאחים.

לא כבדים ולא קלים לא יבשים לא לחים:

בל תטעה אתה הקורא  לחשוב כי מדובר על  ארבעת יסודות היקום: מים,עפר, אש ורוח (לא "כבדים"- מים ועפר. לא "קלים" – אש ורוח.  לא "יבשים"- עפר ואש. לא "לחים"- מים ורוח).אל תטעה !  אין כוונתי שאותן ארבעה הם ארבעת היסודות.

בם ירוצון אופניהם: והם שוקטים נחים.

אלא מדובר באותיות מסוימות אשר בעזרתן ירוץ הקורא והמדבר ויבצע את התנועות הנדרשות. הן דומות לאופנים המנהיגים את העגלה, כן אותיות הללו מנהיגות ומניעות את האותיות. כבר בשלב זה מוצע לקורא פתרון החידה דבר שלא יחסוך את ההסברים המענינים הלאה וזהו הפיתרון: האותיות א'ה'ו'י'

המכנה המשותף שלהם הינו כי הם "שוקטים ונחים". כשכל אחת מארבע האותיות נמצאת בסוף מילה (ולעיתים גם באמצעיתה) הרי שהברתן אינה נשמעת ותנועתם אינה מבוטאת, אלה הם נחים ושוקטים.כמו האותיות "א" או י" אשר אינן נהגות במילה "מלאכה". ובעיקר, אינן נהגות כאשר הן נמצאות בסוף המילה, כמו במילה: "קרא"

בם דמות ארבע החיות בשחק נבראו"

דומות הן, ארבע אותיות אלו במהותן לחיות המרכבה לארבע חיות-הקודש הממוקמות במרום אשר להן דמות מראה הבזק.

"כי פעמים יסתרו גם פעמים יראו"

אשר גם הנה,כמו ארבע האותיות, נעות בהבזק מהיר: פעמים נראות ומורגשות, ופעמים נסתרות ונעלמות וההקבלה לאותיות החידה היא בכך  שגם הן לעיתים מבוטאות ולפעמים אינן נהגות.

.

ראתה עינכם עת נראה"

הרמז הראשון לחשיפת שמותיהן של ארבע האותיות הייחודיות, נחשף בשורה זו לראשונה:

במילים:"דברי מה נורא" מופיעות כל ארבע האותיות בצורתן השקטה והנעלמה.

האות יו"ד, נחה בסופה של המלה "דברי", האות ה"א שקטה בסופה של המילה "מה" האות ו"ו נחה באמצע המילה "נורא", ובסופה של אותה מילה נמצאת בהיחבא האות אל"ף- החותמת את הסדרה.

"כי בכורם לקח חלק ושם רב בבכורה:

בכור האחים, הלוא היא האות: הראשונה "אל"ף", נטלה לעצמה "פי שנים" משאר אחיה. שכן שמה של האות אל"ף מבוטא בעזרת שתי הברות "א-ל"ף" הברה ראשונה בניקוד פתח והברה שניה בניקוד סגול. זאת, לעומת שלוש האותיות האחרות אשר שמן מבוטא באמצעות הברה אחת בלבד:"הא", וו", יוד".

 

 

"גם שמו נוסף על שני ובסתר נקרא."

עוד גדולה יש לאל"ף, שהיא נמצאת גם בהגיית האות הבאה ברשימה , הלוא היא האות ה"א. כי האות השניה בשמה של האות ה"א , היא האל"ף הבכורה והיא נחה, שקטה. גם כשכותבים את האות "ה" בכתיב חסר, עדיין האות אל"ף מורגשת קלות בהגייתה.

" השלישי בשמו כפול חכמים קראו"

האות השלישית, הלוא היא "ו"ו". כפולה, כתובה בשמה פעמיים. כלומר, האות ו' עצמה מופיעה פעמיים בתוך השם שלה עצמה :"ו"ו". נתבונן כי אבן עזרא מכנה את בעלי לשון הקודש- חכמים.

"הרביעי גם כן כפול במשקל מצאו"

והאות הרביעית, הלוא היא ה"יו"ד", גם היא כפולה, כך בתורת הגימטריא. שכן היו"ד מורכבת משלוש אותיות: י'ו'ד' הגימטריא של האות "י" הינה 10. גם פירוק האותיות המרכיבות את שמה, חושף בפנינו פעמיים את המספר 10.

שכן הגימטריא של האות הראשונה "י" הינה 10, והיא שווה לשתי האותיות האחרות בשם "ו"(6) עם "ד"(4), ובסך הכל, שוב 10. (משקל=גימטריא) והגימטרייא של המילה "יוד" היא 20 כפול מהמשקל של "י"

"הבכור זכר ונקבה"

הבכור, כלומר: האות "א" משמשת כביטוי לזכר ולנקבה, כשהיא ממוקמת בראש מילה. למשל:"אשמור" או "אזכור", הם ביטויים המשמשים שמירה או או זכירה בין בזכר נוכח ובין בנקבה נוכחת ("אני אשמור" וכן "אני אזכור")

 

"ואח שני אחריו בנקבה הוא".

והאח השני, הלוא היא האות ה"א משמשת "אחריו"- בסוף התיבה... האות ה' בסוף אותיות שורש הפועל – סימן לנקבה לדוגמא: שמרה, זכרה. ומסמלת לשון נקבה (כגון: מחשבה,נערה, ילדה וכו')

 

 

ושלישי ידעתו בזכוריו".-  ...

והאות השלישית, הלוא היא ה"ו"ו", משמשת בסוף התיבה דווקא לציין לשון זכר (כגון: "ידו", לשונו, וכו') מתייחסת ללשון זכר בלבד (להבדיל מ"ידה" לשונה..)

"את פני הרביעי זכר. נקבה באחוריו."

האות הרביעית, היו"ד , משמשת בראש המילה היא סימן  לזכר (ישמור, יפקוד וכו'), ואחרי המילה או אחרי שטרש הפועל היא סימן לנקבה. כגון: תשמרי, תפקדי וכו')

מדינים עושו באו ואולי תמצאו"

רמז לארבעת האותיות, ניתן למצוא  בתוך שמות אחד מחמשת מלכי המדיינים המוזכרים בפרשת מטות (במדבר כ"ז, ח). "ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם, את אוי ואת רקם, ואת צור, ואת חור ואת רבע, חמשת מלכי מדין, ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" שם מופיע שמו של מלך בשם "אוי" בשם זה נמצאות  שלוש מתוך אותיות אהו"י אך האות "ה"א נעדרת.. ראב"ע הוסיף הערה "אולי"תמצאו" מכיון ששמו של המלך אוי מכיל רק 3 אותיות מתוך 4 אותיות כתב החידה, (הביטוי "עושו ובואו" נמצא בספר יואל ה', פירושו קבוץ ואסיפה) וב"ז אם תחסר לכם האות ה"א בשם אוי..אז

שאלו מלך ישראל לבלתי תחטאו"

כדי למצוא גם אותה, עלינו לנדוד לשם אחר, של מלך ישראל. הכוונה היא לשם "יהוא" בן יהושפט. אשר בו נמצאות כל ארבע האותיות! וכך לא תחסירו אפילו אות אחת מאותיות א.ה.ו.י

כדי להבין את פתרון המשך החידה יש לזכור את החלוקה של הניקוד לפי תנועות גדולות ותנועות קטנות.

התנועות הגדולות: קמץ  אָ , צירי אֵ ,  שורוק  אוּ (הנקרא מלאפום- מלא הפה) חיריק מלא אִי חולם מלא  וגם חסר. אוֹ אֹ  וסימניך: :סוֹד הוּא לִירֵאָיו", התנועות הקנות הן:

פתח א, סגול אֶ קבוץ אֻ חיריק חסר אִ קמץ-חטף אֳ וסימנך: "נִחַם כָּל מֻכֶּה"

לאחר הקדמה יובנו טוב יותר משפתיו המסתוריים של אבן עזרא.

"מבכור ימצא שוכן בגלגלים ששה"

האות אל"ף, הבכורה, נחה ואינה מבוטאת, כשהיא ממוקמת לאחר שש מתנועות הניקוד.

"אחריו יבוא השני ולו שם בשלושה"

האות ה"א, השניה, נחה לאחר שלש תנועות:שהן  קמ"ץ, פת"ח, סגול.

"משכנות השנים בשנים ודבתם קשה"

 שני האחים הנותרים פירוש: השתיים הנותרות, האותיות :ו, י  כל אחת מהן נחה לאחר שתי תנועות הניקוד.

הו"ו אינה מורגשת לאחר ה"חול"ם" וה"מלאפו"ם" (הוא השורו"ק) והיו"ד אינה מורגשת במבטא לאחר הניקוד "צירה" ו"חיריק".("דבתם" מלשון דיבור והגוי ע"פ הפסוק: בשיר השירים  "דובב שפתי ישנים...")

ודבתם של כל ארבע האותיות קשה."

 כלומר, הגייתם בצורה מורגשת הינה נדירה, שכן בדרך כלל הם שקטים ונחים.

"בקשו מעל ספר הא-לוקים וקראו"

בשים-לב נבחין מקריאת התורה (בפרשה הפותחת הלוא היא פרשת בראשית)

"יום ברוא אדם אלה ארבעה נבראו"

כי באותו יום בו נברא אדם הראשון, גם נבראו ארבע האותיות האמורות. שכן בשמותיהם של אדם וחוה, ושני בניהם קין והבל מופיעות כל ארבע האותיות: אדם,חוה,קין הבל.

"מספר הרובע על אחיו בנוסף יש יתרון"

ההפרש בין מספרה של האות הרביעית י' לעומת אחותה השלישית.ו' היא 4

"כאשר שני על ראשון יהי לזכרון"

והוא ממש אותו הפרש במספר הגימטריא של האותיות הראשונה והשניה.. כלומר: האות ה"א(5) עודפת על האל"ף(1) גם כן בהפרש של -4.

סוד שני אחים תיכונים כראשון עם אחרון"

שתי האותיות האמצעיות,הה"א(5)( וה"ו"(6) שוות בערכן(11),

בדיוק כמו הסך הכולל של האל"ף(1) והיו"ד (10) יחדיו(11).

"משקלי הארבעה אם במאזניים באו"

סוד נוסף טמון בארבעת האותיות המיוחסות אהו"י.

"יהיו בהם וכמו כל נשואים ישאו"

כי הגימטריא של כולן יחדיו: א=1,ה=5 ו=6 י=10 עולה בדיוק 22, כמו מספר כל אותיות האלפא-ביתא. אותיות אלו אותן משמשות אהו"י בהגייה, בעיצורים ובתנועות.

"ראש ורגל וזרוע עם גוויה לקדמון"

האות הראשונה, הלוא היא ה"אל"ף, מורכבת בכתיבתה, מארבעת חלקים: ה"ראש" מצד ימין, ה"רגל" מצד שמאל משוכה כלפי מטה ומחוברת ל"גוף" המרכזי באמצעות קו קטן נוסף המשמש כ"זרוע" מחברת.

"גם שתי צורות לשני וחיו כאגמון"

השניה, הלוא היא האות "ה"א" מורכבת משני חלקים:כמין רי"ש (או דל"ת) ובנוסף נקודה קטנטונת בתחתיתה. ואחיו הלוא היא האות השלישית- "ו"ו" נכתבת בקו ישר המסתיים בכפיפת הראש.(כאגמון- יש המסבירים :"כצורת וו נעילת הדלת")

הרביעי כחצי גלגל והוא בעל המון"

האות הרביעית ה"יו"ד" הינה נקודה קטנטנה  כמין חצי הגלגל. אותה הוגים בצורה מודגשת משאר האותיות, שכן היא משתלבת במקרים רבים ב"שורוק"(אוּ) המבוטא באריכות ובהדגשה במלוא הפה.

"רחצו עם מי חכמת לב בתוך מים גאו"

לסיכום, מבהיר מחבר החידה כי כדי לפתור אותה יש צורך להעמיק ולטבול במי-הדעת הזכים

"אל תפרשו את חידתי עדי תתחטאו"

וקודם שתטהרו את המוח והשכל, אל תנסו אפילו לטרוח ולפרש  חידתי.

 

 

 

 

 

תשבצו של ראב"ע החכם ר' אברהם אבן עזרא חיבר תשובה  לשאלה שנשאל? מה לעשות בעכבר שצלל לתוך מיכל דבש?

פ   ר   ש   נ   ו

ר   ע   ב   ת  ן

ש  ב   ד   ב   ש

נ   ת   ב   ע   ר

ו   נ   ש   ר  ף

מה המיוחד בתשובתו?

 

חידות על שמות בני אדם.

 

         עח

 

אם תהפוך מלה למצוא שמו, תראה,   איך תחשוב כי הוא נעלם, והוא נראה.

 

        עט

 

       פג

 

על שם יוסף

אדני קרשים נעלמים, אך

בלשון בני חת הם מפורשים

משכן שמו עד תעמיד בהם,

הושב מלכות בם ופילגשים.

 

        פד

 

שתי מילות / ראב"ע

בשיר - שתי מלות בהסבירך, -  תמצא שמו כתוב -  וא-ל יורך.(שמואל)

 

        פה

 

שנים עם שנים / ראב"ע

בראש השם -  שנים עם שנים, - ואחריתו  - שנים עם שנים. (דוד)

 

       פו

 

 

       פז

 

על שם אברהם

בפי כל איש מזימתו,

וחכמת פיו תהילתו,

ואיולתו

תשועתו.

שמע אלי גביר הראה

בכל חכמה גבורתו,

קחה רמח בידך,

ורדף צר והיכיתו,

ושית ראשו בתוך השם,

ואות תוכו באחריתו,

ומאחת עשה שלש,

אשר תמצא בתכליתו,

קחה ראשית שמיניתו,

ואחר כן רביעיתו;

ואלה הם יסוד השם,

ותבוא עד תכונתו.

 

 

אמור מה שם יש בו תכונה
רביעית היא רביעית השלישית
והשנית עשירית הרביעית
והראשונה לשנית היא חמישית. (אהרן)

     פח

 

הפך החן ותמצא את אשר לא

מצאו, כי מאד נמאס ונגעל

ומום יש בו, ואין תוכו בתוכו,

ויש בו תוך וגם מרמה כשועל.

      פט

 

על שם יהודה

השם אשר נכתב ולא נקרא,

הוסף בתוכו אות כמספרו,

האחרון דודי והראשון

בו שם שמו הרם להאמירו.

 

       צ

 

ומי חכם / ראב"ע

ומי חכם אשר עיניו בראשו

ורז הפך ולא הפך בסופו.(עזראל)

 

     צא

 

אב לאביו /ראב"ע

ומה שם בן אשר הוא אב לאביו

(ושם אחר אשר הוא בן לאחיו.?)

ושם אחר אשר הוא אח לאביו

(אבנר בן נר , אחאב)

 

 

 

     צג

 

חצי השם ככל השם,

ולבי את מביניו יוד,

חצי המם וחציו גם

חצי סמך ומחצית יוד.

 

     צד

 

על שם יעקב / ראב"ע

ידידי מה תבקשני,

ואנכי שמי אפרוש;

תנה ידך עלי ראשי,

ועינך על חצי הראש,

ושאני אלי ביתך,

ושם תמצא אשר תדרוש.

(יעקב)

 

 

      צו

על ריח

לבקש סוד שתי נשים

דרוש חכמה מתוקנה

אשר מתו והן באות

למועד חג בכל שנה.

 

 

 

אמור מה שם אשר יש בו תכונה,

רביעית היא רביעית השלישית,

והשנית עשירית הרביעית

והראשה לשנית היא חמשית

 

  

 

 

         פא

       

אשר יאחז שלישית מחמישית

קצות מספר שמו ידע וישכיל,

ואם לא שת שתי אותות בתוכו,

בסוף השם אזי יבער ויסכיל.

 

 

         פב

 

אמיר בשם אשר רוח תניפו

לכל רוח, עדי נקרא הפכפך,

בעת אמיר שמו נהפך לאויב,

והוא סובב לדמי עד ישפך.

 

 

בשמי ראש בשם דודי

עשירית מר דרור ראשו,

ואחריתו כראשיתו,

הממור חצבה נפשו,

גרע ממר קצותיו אז

יהי תוכו כמדרשו.

 

 

 

      צז

 

משכיל לב אם יקח מלה,

ראשון יתן באחרונה,

שמונה תסיר מתוכה,

אכן תחליק התיכונה.

 

      צח

 

סוד שם עפר לפני זקני

__ לחם לך אשמיענו,

אכתב אחריתו, ומי

יקרא עליו ראש, ידענו.

 

      צט

 

על שם יעקב

עשירית כף בראש השם,

עשירית כף באחריתו,

והשנית כחשבון כף

בחסרון כף ומחציתו,

והאות השלישית כף

ותבוא עד תכונתו

 

 

    קא

צבאות חמדו עופר טהור גוף,

שמו נזכר בסוד מקהל אמונות,

ונכתב מכתב השם בספר,

וטוב זכרו אחוקק על נגינות;

פקד כל טור ומנהו אגרעה אות,

וזה סתום נצור השיר בבינות,

באותות הם חסרות שם צפנתיו,

וזה טעם לך יגיד צפונות.

 

    קב

 

רחש שם משתי אותות,

אשר כל אות לבדו שם,

ואותות נכפלו בפה

אליהם חן והגישם,

ותמצא שם צבי עשק

ולא ידע והוא אשם.

 

     קג

 

על שם משה

שמונה בהסירך מחמישה,

שמו תמצא באותיות שלשה.

 

 

     קד

 

על שם שמואל

שעו מני ומספד אעשה לי,

לנוד עפר אשר הוא שר צבאים,

והוא פלאי ואיש לא יחזנו,

והוא יושב בראשי הקרואים.

 

 

חידות וחידודים

לשון שכולה חידה

לשון חריפה

הביאו זאב לבית הספר ויאמר לו מורהו:"אלף –בית" ויאמר  הזאב: "גדי, שה"

 (_מתוך ספר אחיקם החכם)

 

 

 

 רבי  יהודה בן שמואל הלוי

כי תשאלו(:ריבש"ה)

כי תשאלו "מי אוהב?" ואענה / ואומרה : מי יתנה לי אבר

הם אמרו לי: "מה שמו?" ואענה / טורי שניהם חוברו בו חבר.  (אברהם)

 

לראש השם

לראש השם עשירית כף תצוה / ומחצית כף ומחצית כף תשוה

וכף תכפיל ומחצית כף תחלק / ומחצית כף בעט תחוק  ותתוה  (בנימין)

 

 

הפוך רכבו

הפוך רכבו ושים ביתו בראשו

ואת קרסו תנה מעל לכפו   (ברוך)

 

 

גרע אחד / ראב"ע

ואם תרצה שמו לידע

גרע לך משמו אחד(משה)

 

כי תרצה / ראב"ע

כי תרצה לדעת שמי

קח אמצע שמי והוא ראש שמי

קח ראש שמי והוא אמצע שמי

קח סוף שמי וחלקהו לשניים

ומצאת את שמי.

(משה)

 

ארץ בלי / ראב"ע

ארץ בלי אדמה

מלכיה ושריה

הולכים בלי נשמה

אם המלך שממה

לא תחיה כל נשמה

(השחמט)

 

ראה דבר / ראב"ע

ראה דבר אשר ירוץ

בלי רגל לכל עבר

אשר אין לו כנפיים

ויעוף מבלי אבר

יגלה סוד והוא אלם

והוא מליץ לכל גבר

בלי לשון ידבר צח

ומרים קול ואין דובר

(העט)

 

עשירית / ראב"ע

עשירית כף בראש השם

עשירית כף באחריתו

והשנית בחשבון כף

בחסרון כף ומחציתו

והאות השלישית כף

ותבוא עד תכונתו. (יעקב)

 

צבי נכבד / ראב"ע

אמור מה שם צבי נכבד

אשר חציו חצי חציו

ועוד בשמו חצי נוסף

ורואיו יאמרו איו?

(יוסף)

 

בלי לשון / ראב"ע

בלי לשון

לא הוא שמו

 נקרא אחרון ולא ראשון

כי אם לְמַבָּראשונה

(אברהם)

פלא שמו / ראב"ע

פלא שמו פלאי בראשיתו

אכן הביאהו אל ביתו

אחריו חמש מאות

ואחריו שש

מספר שמונים שים באחריתו.

(אברהם)

 

 

ערום הולך / ראב"ע

ערום הולך בלי לבוש

ועלי ראשו הודו

ואם חכם ונבון הוא

ישרוק ויקבוץ לצדו

לא רבים יחכמו מימם

יחזקו, מעיהם ממולאים

וערומים הם בדעת מימם

יריקו וישכנו עם רפאים.

(ערוֹם- עֲרֻמִּים, ערוּם- ערומים)

 

על הים / ראב"ע

ארבעה עמדו על הים

צור וציר, צאן וצר

צר הציק לצאן

וצאן צעק לציר

וציר חִנֵן  לצור

וצור צוה לציר

צא חלץ צאני מצר!

(ה' משה בנ"י פרעה)

 

 

 

רביעית מ"ם

רביעית מ"ם בראש השם / ומ"ם כפול באחריתו

וחשבון מ"ם ומחצית מ"ם / וששה יפתרו אותו  (יוסף)

 

 

אחיות

אחיות ניתנו לבכור יהודה  /  שתים הן והאחת בעולה

ושוכבת בחיקו הבעולה  /  ויושבת לצידו הבתולה  (עמרם)

 

 

ומה מת

ומה מת  על פני ארץ משולח  וערום יקברוהו האנשים

ויחיה תוך קבורתו ויוליד  /  ילדים יצאו כולם לבושים  (גרגר זרע)

 

ומה מלך

ומה מלך במגבעת אדומה  /  ומלבושו תכלת חור ורקמה

בהילוכו גבה לבו וקולו  /  יעורר הישנים מתנומה  (התרנגול)

 

 

 

ומה עיור  (ריבש"ה)

ומה עיור אשר עינו בראשו  /  ובו צורך לכל דרי נשיה?

אשר ייגע  ימי חייו להלביש  /  מתי-ארץ – והוא עירום ועריה  ?    (המחט)

 

 

 

 

שאלו את הראב"ע : אם נפל עכבר לדבש, מה דינו?

והשיב בדרך חידה:

 

פ

ר

ש

נ

ו

ר

ע

ב

ת

 

נ

ש

ב

ד

ב

ש

נ

ת

ב

ע

ר

ו

נ

ש

ר

פ

 

 

 

חידות ומליצות

 

אמר הצעיר הנה ראיתי קצת תלמידים בחורי חמד הע"י

 חפצים להתחדד ולהתחכם זע"ז,

וכל אחד ישיב לחברו דברי רמזים וחידות בחרוזים.

ע"כ עשיתי בזה חידות ומליצות לכל אחד כפי שכלו,

והם גלויות וידועות למי אשר עינים יש לו:

חידות

 

א. על עניינים שונים.

     סז

 

אחוד לבנים אצילים

חידה בדרכי משלים

מי איש א-לוהים, אשר לא

כל עת ועת, איש אלילים

מלך בארמון לבדו

יושב בתוך מאפלים

נפרד בלי אח ולא בן

גבור יגבר חילים

חומות אבנים סביביו

שורות בפז לא מסלים

דלתי שעריו בחכמה

בבלי בריחים נעולים

משא להביא בשבת

בהם יצוו פלילים

מצות נטילה בלולב

לשמור ברב מעללים

ראשו ברוחו ינפף,

שורשו כמטע אשלים;

רוה לעולם כעצים,

על מעינים שתולים;

נער והוא איש דברים

קטן והוא רב פעלים;

עת יאריך עת יקצר, נפשו כמו איש התלים;

נסתר בלילה ויומם,

בינות דלילי עגילים;

אך הגבהים גבוהים,

גם השפלים שפלים;

חוצה בצאתו ונראה,

נחשב כמו הכסילים;

אוכל דמותו כאכזר,

טורף כמו השחלים;

עתים יחיה וימית,

יפיל ברוחו חללים;

הוא רך כמשי ויכה,

מכה כהלמות עמלים;

אין קץ למספר צבאיו,

יש לו עבדים ומשלים.

חברון בחלקו ולקח

מאב המון השקלים,

צעיר וערשו כמדת

ערש גביר הנפילים,

מבן שלושים גדודיו

עד בן חמישים כלולים,

תקיף כזכר לעולם,

נחשב כבן לישעאלים;

ויהי כאיש גם כאישה,

נמשל בדת ישראלים;

נהפך ושב כנקבה,

כי בא בארץ עמלים;

דגול בקרב חבריו,

ראשו כמראה דגלים.

עמו שלוש קלשון גם

חכה ודג מגדולים,

רק בארם נהרים,

שם נפלו לו חללים.

בינה, נדיבי, משלי,

אל נא תהי כעצלים,

וצרוף לבבך ככסף

נבחר, והסר בדילים;

תבא לביתי ברנה,

תשבע בטוב מאכלים,

לחם חמודות ויין

ישן ומבחר עגלים.

 

      סח

אחודה לכם חידה

סוד צפנתי אגידה:

ארמון על עפר שרשו

דלתיו סגר בעד נפשו

כי ירא מפני כבשו

ושם מגדלים על ראשו

אגודתו רק היא יחידה

בקרבו עליות מפצלות,

פצלות לבנות ומגבלות

היו נחברות ונבדלות,

וכל משכיותיו אפלות

עליהם שמש לא עדה

רבה וטפח הבנים,

בנעוריהם הם לבנים

ובזקניהם כפנינים,

ישובון בלי צבע שנים,

ובלי משקה וסעודה.

הנה דעת אין בהם,

וידעו כי ערומים הם,

ויתבוששו מרואיהם,

ונראה הדם בפניהם,

והיה לאדם ךתעודה

מרב בנים נספרים

ביד איש אחד נמסרים,

דמי חלליהם מתרים,

וירטשום האכזרים,

על שן סלע ומצודה.

עיניהם דמעה ירדו,

כי אחים יחד נוסדו,

וביום אחד אז נולדו,

וזה מעל זה יתפרדו,

ותבכה כל העדה.

זאת בא להם מידם,

בבית המלכות שפכו דם,

שני אחים הרגו אדם,

אהרוג אני אב הולידם

וגם זרעו אשמידה.

רבים כמהו חברים,

אך לא יתערבו זרים

בעם, בכל אחד גרים,

כלם הומסים או בדים

וכלם נותנים לא-ל תודה.

הודו במדבר ראהו

נמרץ, וככה קראהו,

שנאהו לא נשאוהו,

עברו ירדן ימצאוהו,

בלי פרץ בארץ יהודה.

 

        סט

את דבר חידתי שמעו נבונים נפלאו,

אך דעו כי כל חכמי לב להגידה לאו.

 

 

*              *

 

             ע

 

אמר מה זאת ואי זו היא

אשר אמה בנוצה היא

___  ליולדתה,

___ על ילידתה

____ כסף בתוך קרבה,

וגם זהב עלי לבה,

___ תראה כתיבתה,

במסכתא בראשיתה;

מלבשת כסות לבן,

ואחותה אחות לבן,

ורק שתכרות את ראשה

ואז המספר יהיה מקשה.

 

        עא

 

ארץ בלי אדמה,

מלכיה ושריה,

הולכים בלי נשמה;

אם המלך שממה,

לא תחיה כל נשמה.

 

      עב

 

בני הכן רעיונך

ונשמת שדי תבינך;

אגלה סוד אליך,

כי הפקיד אל מחוללה

שני מלאכים עליך,

האחד עלי שמאלך

והשני על ימינך.

בגלגלי רום ירומו,

בצדק עם שבתי דמו,

וראש אחד להם שמו,

ועל שקר ואמת קמו,

והם יעידו בפניך.

רקיעי זבולם בשערים

יום ולילה לא נסגרים,

 

      עה

 

ערם הולך בלי לבוש,

ועלי ראשו הודו,

ואם חכם ונבון הוא,

ישרוק ויקבוץ לצידו;

לא רבים יחכמו מימם

יחזקו, מעיהם ממלאים,

וערומים הם בדעת מימם

יריקו וישכנו עם רפאים.

 

      עו

 

ראה דבר אשר ירוץ

בלי רגל לכל עבר,

אשר אין לו כנפים

ויעוף מבלי אבר,

יגלה סוד והוא אלם

והוא מליץ לכל גבר;

בלי לשון ידבר צח

ומרים קול ואין דובר,

ומחייתו בתוך אשמן,

ומושבו בתוך קבר.

 

     עז

 

ויבאו הרעים ויגרשום, מקנה

אביכם, ורעיהם לא יחמול עליהן,

גם להבזות בעליהן בעיניהן, שבאו

על הנשים שלא כדרכן, להיות

בני תמורה, אף שאינם בני אב

אחד, שפה אחת ולשון אחד, וזה

החילם לעשות, להיות בני נחור,

ומעתה אל תתמה על דברי נעמי

ורות, יעשה ה' עמכם ולכם,

הלהן תעגנה וגומר, שנהפכו

מימיהם ונינם יחד, ותלכנה

שתיהם עד בואם אל התיבה,

זכר ונקבה, כרחל ולאה

אשר בנו שתיהן את בית ישראל,

ואז תבין ותעמוד לגורלך לקץ הימין

 

                        חידה זו למראה עיניך עמוקה

                        והיא קלה ונאה ומתוקה,

                        וטעמה לאיש נאמן,

                        כטעם לשד השמן.

 

)

 

 

שלח תגובה למחבר