דף הבית > מאמרים

שעור לטו- בשבט

ראיה פנימית אל  ט"ו בשב"ט

 

 הכל למעלה = שורש כל דבר הוא בעולם הרוחני "בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ"

 

ארבעה ראשי שנים הם...

באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי

בית הלל אומרים- בחמשה עשר בו.

 

בעולם יש שתי מידות יסודיות  חסד ודין  "הלל" ו"שמאי"

 

ארבעה ראשי שנים הם...

"באחד בשבט" =328 =חשך= קטיגור

 

"ראש השנה לאילן"=982=" מחשבה דבור מעשה" (כולל שלושת המילים)

 

אילן (91)=הויה(26) +א-דנות(65)

 

כדברי בית שמאי =999 ("מצרים לחצים אתם")

9 טרמיטין(כוחות נשיפה) של 3 תרועות,

הוצאת "הבל" לכל טרמיט= 27X("הבל") 37=999

 

בית הלל אומרים בחמשה עשר בו

 התקיעות המסובבות את התרועות (מלפנים ומאחור)

ממתקות את הדין   "עשר" ="תקע"     "עשר" +15="תקיעה"

 

רבי חיים ויטאל מביא שיש לאכול בחמשה עשר בשבט 30 פירות שונים, עשרה לכל אחת מג' עולמות: בריאה יצירה ועשיה ומרמז למלכויות זכרונות ושופרות שיש בכל אחת מהן 10 פסוקים, סה"כ 30 פסוקים וכן תוקעים בכל אחת מהן 10 קולות יחד 30 תקיעות..

 

ההסבר ראש השנה הוא יום דין. אבל ישנם חגים המסובבים אותו  שהם בחמשה עשר בחודש (מילוי הירח מסמל אור מאקסימאלי בלילה)

החגים הם: פסח מלפניו  וסוכות אחריו,

 כאשר פסח , רמז לאברהם שמידתו מידת החסד וסוכות ליעקב  .

סוכות מקביל ליעקב: סוכות זמן שמחתנו  וכן נמצא ש"יעקב" במילואו

יוד(20)=עין (130)+קוף (186) +בית (412) יחד 748 = תשמח!

"בחמשה עשר בו" =933="יעקב איש תם"  וגם "עם עמך ישראל קבוצי מטה"

אכן בית הלל אומרים את הביטוי "בחמשה"  שהן  אותיות "בשמחה" או "מחשבה"

נוכל להיזכר כי:"דמעות פותחות שערים ואילו שמחה שוברת חומות"

נאמר " כי בשמחה תצאון.." מכל בעיה אפשר לצאת  ע"י התעוררות השמחה, הבטחון!

 

 

 

אברהם הוא עמוד החסד,  ויעקב – עמוד התורה,

מה שנדרש מאיתנו הוא להידבק במידותיהם ללמוד תורה ולאהוב לעשות חסד.

 

חקירה של הרעיון "עשר".

במסכת שבת ק"ד ע"א על פי דרשות הדרדקי (התינוקות) על חקירת סוד האותיות נאמר:"הסוד של האל"ף בי"ת": אבג"ד:  אלף בינה, גמול דלים

 אלף בינה-תורה,  גמול דלים-חסד.

 

צירופי שם הוי'ה –סוד שלמות העשר

 

ישנם 12 צירופי שם הוי'ה . כל חודש יש לו צירוף מיוחד.

שם הוי'ה אם הוא כסדרו (לפי סדר האותיות א,ב,..) יורה על מידת הרחמים ושלא כסדרן רומז לדין (כגון שם הוי'ה דחודש מנחם אב).

אם כך נשאלת השאלה. כיצד שם י-ה-ו-ה הוא רומז למידת הרחמים,

 הרי האות יו"ד הרשומה בתחילת שם י-ה-ו-ה היא אחרי האות ה"א  בסדר האל"ף בי"ת?

התירוץ הוא: בסדר האותיות א,ב,קודם לאות ה"א נמצאות האותיות:א,ב,ג,ד, ערך ארבעת האותיות הראשונות 1+2+3+4=10  וזו היא האות יו"ד שבשם :"י-ה-ו-ה"

 אז גם מובן אח"כ הסדר:ה,ו, שבשם י-ה-ו

 ההא האחרונה  זו כבר דרשה שלמה בפני עצמה

 (רמז:"כאמה כן בתה", או "הא בהא תליא")

 

כשאוחזין מידת אבותינו אלף בינה-לימוד תורה, גמול דלים-מידת החסד

 אז יתעוררו הרחמים להמתיק הדינים.

ידוע כי לימוד תורה מתוך שמחה וגמילות חסדים מתוך שמחה..

"תחת אשר לא עבדת את ה' א-לקיך בשמחה.."

וזה מה שרומזים לנו בית הלל "בחמשה" = "בשמחה"

לימוד תורה וגמ"ח בשמחה ממתקים את הדינים  בחסד ורחמים של הוי'ה-

 

כנראה, יובן הביטוי שהשתמשו בו בית הלל(הלל= 65) "בחמשה" "עשר"

 עפ"י זה מוסבר הענין של ה"עשר" וגם ענין "בחמשה" = בשמחה"

 

 

 

 במסכת תענית ד"ה ע"ב מסופר סיפור...

ניתוח על פי ראיית מסר פנימי:

סוד תיקון העולם הזה

 

"במדבר"=248="עין וו נון"

 

"רעב"=  תאוות היצר (מרעיבו..משביעו..)

"עיף"=160= "כסף"  תאוות ממון

"צמא" =131= ס"מאל

רעב  ועיף וצמא=575="יצר הרע"

 

ומצא- אילן, את אילנא דחיי את עץ החיים "ויורהו ה' עץ.. וימתקו המים"

אילן שפירותיו מתוקים, "מתוקים מדבש ונופת צופים"

מתוק,תפקידו למתק את הדינים. "מתוק=546="והסר ממנו יגון ואנחה"

(שו-פר: שו=דבש  פר=פ"ר דינים)

"צילו נאה"- רמז לתפילה קדושה (תשובה) וצדקה

 "צילו" = 136= "צום"="קול"="ממון"

"ואמ"ת המים" רומז לתורה "ו'אין מ'ים א'לא ת'ורה"

 שתה "ממימיו"=146="דעה+בינה" עשה תשובה "ולבבו יבין ושב ורפא לו"

 

ואמר לו :"אילן אילן"= 182=יעקב, מידת השלמות, התורה.

 מה אברכך?" אני רוצה להבריך ולהרכיב אותי אליך.

 בבחינת "מה"=45 "אדם"  הרומז ג"כ לשני ענינים:

 א) אדמה לעליון ב) אדמה , עפר מן האדמה

גדלות הבורא,  וגם רומז לביטוי:" ונחנו מה" שפלות עצמו

יחשוב האדם:"ואנכי עפר ואפר" וגם  "בשבילי נברא העולם"

אז היינו: "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"

 

 

שלח תגובה למחבר