דף הבית > מאמרים

דרך ארץ

 

פירוש המושג 'דרך ארץ'

 

נכתב במקורותינו: "דרך ארץ קדמה לתורה". (תנא דבי אליהו רבה פ"א)

גם נאמר בפרקי אבות: "אם אין דרך ארץ אין תורה"..

ועולה השאלה- מהו בדיוק 'דרך ארץ' שמקדימים אותו לתורה??

 

רובנו מפרשים את המושג 'דרך ארץ' כדבר חיובי ורצוי, אך עיון במקורות יוצר בנו מבוכה קלה, ומעלה שאלות לגבי מהות המושג- האם הוא חיובי, או שמא להיפך? מהי בדיוק חשיבותו?

 

אם כן, יש לברר את המושג 'דרך ארץ' מה הוא. לשם כך אציג תחילה מס' מקורות בהן נתוודע לשימושים שונים במושג 'דרך ארץ', בחלקם הוא מתפרש כחיובי, ובאחרים כפחות, ובמקורות שונים מועלה ספק לגבי טיבו של המושג:

 

שימושים שונים במושג 'דרך ארץ'

 

מקור  מס' 1:  "רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה– נותנים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ". (פרקי אבות)  ממשפט זה מתבקשת ועולה השאלה- 'דרך ארץ' חיובי, או שלילי?

 

מקור מס' 2 : "רבן גמליאל אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ  שיגיעת שניהם משכחת עוון... וכל תלמוד שאין עמו מלאכה סוף הבטלה לעורר עוון". (אבות דרבי נתן)                                  'דרך ארץ' חיובי או שלילי?

 

מקור מס' 3: "רבי חנינא בן חכינאי אומר: הנעור בלילה ומפנה לבו לבטלה- זו היא דרך ארץ..."  (אבות דרבי נתן) 'דרך ארץ' –חיובי או שלילי?

 

מקור מס' 4:  "מעשה ברבי יהודה שראה קרי והיה מהלך ע"ג הנהר. אמרו לו תלמידיו: רבינו שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ... ירד וטבל, ושנה להם...."  

'דרך ארץ' חשוב או לא?

 

מקור מס' 5:  "רבי יהודה בן אילעאי אומר: "כל העושה תורה עיקר ודרך ארץ טפל, עושין אותו עיקר בעולם הבא. דרך ארץ עיקר ודברי תורה טפל- עושין אותו טפל לעולם הבא". (אבות דרבי נתן כח)  'דרך ארץ' חשוב או לא?

 

מקור מס' 6: התורה נקנית בארבעים ושמונה דברים: בתלמוד, בשמיעת האוזן... במיעוט תענוג במיעוט שחוק במיעוט דרך ארץ. בארך אפים..." (אבות פרק ו משנה ה) 

'דרך ארץ' חשוב או לא?

 

מקור מס' 7: "ארבעה צריכים חיזוק ואילו הם: תורה ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ..." (מסכת ברכות לב)  'דרך ארץ' חשוב או לא?

האם 'דרך ארץ' היא באמת  "התנהגות חיובית" כפי שמקובל לחשוב? הבה ונבדוק:

 

מקור מס' 8: "פר אחד איל אחד, ובמדרש תנחומא נאמר: לִמדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי- יום ראשון יאכילו פטומות, למחר- יאכילו דגים  למחר יאכילו בשר בהמה. למחר –קטניות, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג.." (רש"י במדבר כט לו)

איזו דרך ארץ זו-  זו התנהגות חיובית?

 

מקור מס' 9: "ואמרו רבותינו: נקצב בענין האונס (דברים כב כט) כי הוא חמישים כסף... 'ולו תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל ימיו' והטעם כי דרך ארץ להיות בחורי חמד מפתים בתולות, בנות הגדולים היפות..." (רמב"ן שמות כב פס' טו )

איזו 'דרך ארץ' יש כאן-  זו התנהגות חיובית...?

 

על מנת לצאת מ"תסבוכת" זו יש להבין, כי ישנם מס' פירושים למושג 'דרך ארץ'.

 להלן נציג מגוון מהפירושים למושג זה.

 

 

פירושים שונים למושג 'דרך ארץ'

 

 

1) דרך מקובלת בחברה או בדיבור

 

א) "וינחם יצחק אחרי אמו- דרך ארץ כל זמן שאמו של אדם קיימת- כרוך הוא אצלה"

 

ב) "ויהי לי שור וחמור" - דרך ארץ לומר על שוורים הרבה, שור. אדם אומר לחברו:  "קרא התרנגול",  ולא התרנגולים.

 

ג) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" – דרך ארץ למדה תורה, זמן שכיבה וזמן קימה.

 

ד) "עולים ויורדים" - רשב"ם אין לדקדק במה שהקדים עולים ליורדים שכן דרך ארץ להזכיר עליה קודם ירידה.

 

ועוד דוגמאות רבות

 

 

2) מנהג או התנהגות רצויה- חיובית- מומלצת

 

בעיקר בביטוי המקובל: "למדה תורה דרך ארץ", ביטוי אשר חוזר עשרות פעמים במקורות:

 

א) "נעשה אדם" רש"י: "ללמד דרך ארץ שיהא הגדול  נוטל רשות  מהקטן".

 

ב) "וילך למסעיו" - לימדך דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניא שלו.

 

ג) "והיה המחנה הנשאר לפליטה" - לימדתך תורה דרך ארץ שלא יהא אדם נותן כל ממונו בזוית אחת.

 

ד) "בשר לאכול" – ולא לשובע- למדה תורה דרך ארץ שאין אוכלים בשר לשובע.

 

 

) פרנסה- עמל, יגיע כפיים  3

 

    א) פירוש רבינו יונה: "רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" וכו' רצה לומר: 'דרך ארץ' = מלאכה, כי לשון 'דרך ארץ' לפעמים שהוא כמשמעו ופעמים שהוא אמור למלאכה. הכל לפי העניין..." (אבות פרק ב משנה ב)

 

ב) כל תלמיד חכם שתורתו אומנותו ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי והוגה בתורה תמיד, ואינו מבטלה להתעסק בדברים בטלים, אלא לחזר אחרי פרנסתו, כי זו היא חובתו כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ... ובכל עת לבו על גרסתו ובגומרו מלאכתו יחזור מיד לבית מדרשו ונאה דורש ונאה מקיים. (חגיגה יד עמוד ב)

 

ג) ספר היראה – ד"ה: "אחרי כן ילך לעסקיו", כי יפה תורה עם דרך ארץ ולא יוכל אדם לעבוד הבורא אם לא יטרח לבקש מזונותיו. וכן אמר דוד המלך ע"ה: אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו, יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך..." (תהילים קכח) ויהיו עסקיו באמונה.

 

 

 

4) יחסי אישות

 

א) "וירא את ענינו"  (הגדה של פסח) זו פרישות – דרך ארץ

 

ב) מכילתא דרבי ישמעאל- (משפטים פרשה יג דה) "אם אחרת" שארה- זו דרך ארץ שנאמר: "איש איש אל כל שאר בשרו וכתיב: "שאר אביך... שאר אמך

 

ג) ילקוט שמעוני (משפטים רמ"ז שכא) "עונתה-  זו דרך ארץ, שנאמר וישכב אותה ויענה.."

 

 

 

5) ישוב הארץ ואחריות הדדית

 

'"רק חזק ואמץ". (ילקוט שמעוני יהושע- רמז ח) ארבעה צריכים חיזוק ואלו הם:

תורה ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ".

תורה ומעשים טובים מנין? רק חזק ואמץ- חזק בתורה, ואמץ- במעשים טובים.

תפילה מנין? שנאמר: "קוה אל ה'  - חזק ויאמץ לבך... "

דרך ארץ מנין? חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-לוקינו..."

 

 

 

אם כן מה בכל זאת הפירוש של "דרך ארץ קדמה לתורה"? איזה פירוש מתקבל יותר?

יש חשש שאף לא אחד מהפירושים הנ"ל מתאים!!!

הצד המשותף בכולם הוא: 'התנהגות'. איזו התנהגות רצויה?

"לך אל נמלה... ראה דרכיה... וחכם"

 

 

'דרך ארץ' הוא ביטוי חזק ביותר המבטא דרך חיים, דרך האמת בעולם הזה בארץ. הדרך הטבעית כפי שאפשר לראות רמז ברור בעניין הנמלה: "לך אל נמלה עצל". אמרו חכמים: הנמלה הזאת שלושה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף.... מהו "ראה דרכיה וחכם"? רב אמי: ראה דרך ארץ שיש בה, שבורחת מן הגזל. אר"ש בן חלפתא: "מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת  והיו כולן באות ומריחות בה, ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה, ראה חכמה שיש בה שלא למדה מבריה ואין לה לא שופט ולא שוטר שנאמר אשר אין לה קצין שוטר ומושל". (מדרש רבה פרשת שופטים הה"ד)

 

 

אבותינו הראשונים, עוד לפני מתן תורה– האישיות שלהם היתה תורה:

אברהם – כליותיו היו יועצות לו מהי דרך ה'. אדם הראשון כל כולו לפני החטא היה שקוע ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו לעבודת ה'. זו היתה דרכו בארץ (דרך ארץ). חייב להיות קשר אמיץ מהותי עמוק בנשמה לקיום לימוד התורה, שהתורה לא תהיה דבר חיצוני. חוקי תעבורה המשתנים ממקום למקום ומזמן לזמן. לימוד התורה צריך לגרום שהאישיות תהפוך להיות תורה. יש אפשרות לדבר על התורה יש אפשרות ללמוד תורה ויש אפשרות לחיות תורה והאפשרות הגבוהה ביותר היא להיות תורה. כפי שנאמר: טפשים אותם האנשים העומדים בפני ספר תורה ואינם עומדים לפני אדם חכם שכולו תורה.

לימוד תורה יהפוך אותך לדרך חיים בעולם הזה, לדרך ארץ ואין זה ללא זה, אין ערך ללימוד התורה שלא יבוא לידי מעשה ושינוי ושפור אישיות ואין אמת בשום "שיפור אישיות" אם לא בדרך התורה.

 

 

יזכה אותנו הקב"ה להיות מחוברים בדרך האמת  שכל גופנו ייהפך תורה ויקוים בנו "ואנשי קודש תהיון לי" (שמות כב ל).

 

 

"דרך ארץ קדמה לתורה"-

קבלת עול מלכות שמים קודם לקבלת עול מצוות.

 

ראינו אם כן כי רבים הם הפירושים לביטוי 'דרך ארץ': התנהגות נאותה, פרנסה, ענייני אישות. ונשאלת השאלה האם יש פירוש נוסף?

 

מעניין הביטוי: "יפה תורה עם דרך ארץ", וכן הביטוי: "דרך ארץ קדמה לתורה..." מה הקשר האמיץ בין תורה, שזה הכל, ("כי הם חיינו ואורך ימינו.." "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"...) והביטוי: 'דרך ארץ' באחד המובנים שהוזכר לעיל? אם יש  שלושה פירושים  לפחות, ושלושתם שונים זה מזה, אולי יש פירושים נוספים לביטוי הזה?

 

המקום הראשון בו מוזכרת המילה: 'ארץ' הוא בפסוק "בראשית ברא א/להים את השמים ואת הארץ". כאשר מדברים על 'ארץ'  ובמיוחד בצמוד למילה 'תורה', בביטוי: "דרך ארץ קדמה לתורה", תקבל המילה 'ארץ'  פרוש עניינים גשמיים הקשורים למושגים רוחניים, כמו הביטויים: "ארץ ושמיים" בחלום יעקב-  "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", ביטוי האומר לנו כי חובתינו בעולם היא לשלב ענייני חומר עם ענייני הרוח...

 

אולם הייתי יורד לעומק ושואל את עצמי מהו הביטוי 'דרך'? -  "הנותן בים דרך..." 'דרך' מבטא מחשבה, אין יציאה לדרך ללא מחשבה!  אין דרך ללא כיוון. אין אדם יוצא לדרך אלא אם כן יודע הוא לאן פניו מועדות! וכי ראינו אדם שיצא לדרכו ולא ידע לאן פניו מועדות?

 

בביטוי: "דרך ארץ קדמה לתורה"- הביטוי כאן 'דרך ארץ' יכול לקבל משמעות של דרך חשיבה של העולם הזה, דרך התעוררות, להבין "מאין באת ולאן אתה הולך"... חקירה באמונה, להכיר את בוראך, להבין את עקרונות היהדות הצמודים לתורה.

אמנם תמיד נשאלת השאלה: האם עדיפה אמונה ללא חקירה, או אמונה עם חקירה? ידועה המחלוקת האם חשוב לדעת את טעם המצוות או שמא אין זה העיקר?

 

הקדמה להבנת הרעיון מהי 'דרך ארץ' המוזכר במשנה: "דרך ארץ קדמה לתורה", חובת ההתבוננות בגדולתו ובעוצמתו של הבורא והכרת גדולתו.

 

יש להבין עיקרון מאוד בסיסי. קיימים שני מושגים יסודיים והם:

 

1. "קבלת עול מלכות שמים"  לקבל על עצמך את הידיעה ש"אין עוד מלבדו", "ומלכותו בכל משלה".  

 

2. ואח"כ קבלת עול מצוות.

 

כנראה שאלה הם שלבים חשובים ואכן אנו רואים זאת בהדיא בפירוש במספר מקומות:

 

1) "אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה פרשת שמע ל-והיה אם שמוע - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצוות..." (מסכת ברכות יג א)

2) גם מצאנו בכל התפילות (תפילות העמידה) התפילה פותחת במושגים יסודיים הקשורים לאמונה, בשבח גדולתו ועוצמתו של הכל יכול, ב"מלך העולם", "מלך עוזר ומושיע ומגן, מלך ממית ומחייה..."  "הא/ל (המלך) הקדוש" ורק אח"כ ממשיכים את התפילה...

3) וכן חכמינו הורו לנו לכוון במיוחד בפרשה הראשונה של שמע ובשלוש ברכות ראשונות של תפילת העמידה.

4) כ"כ בתחילת השנה, בראש השנה אנו מתחילים בהמלכת הקב"ה על העולם כולו ועלינו.... ורק ביום הכפורים אנחנו מתייחסים לקיום המצוות שעשינו שהתעלמנו או שחטאנו... ומבקשים מחילה וסליחה על אשר פשענו וטעינו בקיום המצוות...

5) גם אצל אברהם אבינו נאמר עליו בתחילת דרכו כי תחילה הכיר את בוראו וכך כתוב אמי בר אבא: בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו, (מסכת נדרים לב א) ורק מאוחר יותר  נאמר עליו כי אברהם קיים את התורה כולה(ויקרא רבה (וילנא) פרשה ב)  שנא': עקב אשר שמע אברהם וגו' שהוא עשה קרבן והקריב איל... וסביר להניח במציאות כי עשה זאת לאחר גיל שלוש. (שם/בראשית/ כו)

6) גם מצאנו בקטע הידוע "ובא לציון"  תחילת הקטע הוא הקדושה וההכרה של "מלוא כל הארץ כבודו", ואח"כ ממשיכים: "הוא יפתח לבנו בתורתו... וישים בלבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו ... יהי רצון שנשמור חוקיך ומצוותיך...." תחילת הקטע היא הקדושה של ההכרה של: "מלוא כל הארץ כבודו".

7) והדבר שהוא אכן בולט בתחילת התפילה מ"מברוך שאמר" והלאה כל הנאמר ב"אשרי" והזמירות הכל פרקי אמונה וההכרה ביוצר הכל השולט על הכל.

 

מכאן מובן כי הביטוי "נשאת ונתת באמונה" כוונתו היא 'אמונה' פשוטו כמשמעו (לא מיסחר) אלא אמונה כפי שאנו מכירים. ביטוי זה: "אני מאמין באמונה שלמה".... פירושו כי יש מעלה וחשיבות להכיר את הבורא טרם נעבוד אותו, כפי שאמר דוד לשלמה בנו: "וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְקֹוָק וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד". (דברי הימים א פרק כח ט)   קודם אמר "דע", ואח"כ "ועבדהו". סימן שהידיעה שהיא החיבור היא החשובה.

וכן נאמר: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא הא/לוהים אין עוד מלבדו" (דברים ד לט) וכן מומלץ לעיין בדברי האבן עזרא (שמות כ) על הפסוק "אנכי ה' א/להיך" ועוד במצודת דוד לדברי הימים א פרק כח' על הפסוק: "דע את א/להי אביך":  כאומר חקור בשכלך לדעת אותו ואם תקצר השכל עכ"ז לא תעזבנו, כי אלהי אביך הוא וסמוך על הקבלה כי בודאי האב מעמיד את בנו על האמת.

 

וכן דברי הרמב"ם בפרק הראשון בהלכות יסודות התורה (אבן עזרא שמות פרק כ)

 

ועוד אבאר זה בדרך משלים בפ' כי תשא. והנה בעבור האות, שעשה השם במצרים, אמר משה אתה הראת לדעת (דברים ד לה). שהכל ראו זה, חכמים ושאינן חכמים, גדולים וקטנים, גם הוסיף עוד בדבר מעמד הר סיני ששמעו קול השם, על כן אחריו, מן השמים השמיעך את קולו ליסרך (שם שם, לו). ואמר באחרונה כי הדעת הגמורה, שישיב האדם אל לבו עד שיתברר לו בראיות, כי השם הוא לבדו, על כן אמר וידעת היום והשיבות אל לבבך (שם שם לט). ואמר דוד ואתה שלמה בני, דע את אלהי אביך ועבדהו (דה"א כח, ט). והדעת היא בלב לא בהודעת הפה.

 

 

והרבה מגדולי ישראל הורו לנו לעסוק בחקירה ובהבנה, להשתדל ולהבין  כפי השגת שכלנו. כפי שאומר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה אומרים שעניינה ידיעה (רמב"ם יסוה"ת פרק א). כי "האמונה אינה העניין הנאמר בפה, אבל העניין המצויר בנפש כשיאמין בו כמו שיצויר (מו"נ ח"א פ"נ), ועיקר המצווה היא על ידי הידיעה האמיתית, כדרך שעשה אברהם אבינו עליו השלום, ועל דרך: דע את אלהי אביך (מעשה רוקח יסה"ת שם), אשר על ידי זה תתחזק האמונה מילא בלבו. ואם יאמר אדם כל היום "אני מאמין שהשי"ת אחד" אינו מועיל לו אם אינו מצייר בלבו איך היא אחדותו, כי האמונה היא התאמת הדבר במחשבת הלב והצטיירו בשכל (ספר שומר אמונים להר"י אירגס), "וכל מי שיוכל לחקור על העניין הזה בדרך הסברא השכלית חייב לחקור עליו כפי השגתו וכח הכרתו וכו' וכבר חייבתנו התורה בזה כמו שכתוב: "וידעת היום והשבת אל לבבך" וגו'. והראיה שההשבה אל הלב הוא עיון השכל הוא מה שאמר הכתוב: "ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה" וגו'.

 

מכאן נגיע למסקנה כי יש משהו חשוב מאוד שאדם חייב להשתדל טרם לימוד תורה וקיום המצוות. לדעת ולהכיר את בוראו ולקבל עליו מלכות שמים תחילה לפני שיקבל עליו עול מצוות.

מכאן נבוא להבנה כי "דרך ארץ קדמה לתורה" פירושו -  מהי ההתנהגות הנכונה בעולם הזה. 'דרך' היא 'התנהגות' רצויה. 'ארץ' עליה נאמר: "בראשית ברא א/להים את השמים ואת הארץ"-  מה הדרך הנאותה... והיא "לשאת ולתת בעוצמה של האמונה בדרך", יוסבר כאן כהתנהגות.

 

ומשום שכל דבר שייך ל-4 רמות של פרד"ס,  ננסה לגלוש אל הרובד הנקרא: 'סוד' בתוך מערכת הפרד"ס. בודאי אנשי הסוד היו דורשים את המילה: 'ארץ' כערך מספרי של מספר הרומז לימות המשיח. כפי שנאמר: (דניאל יב פס' יא יב יג)  "וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים", "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ ... וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין".

 

המילה 'א-ר-ץ' ערכה 1290, שהרי: א-1000 רץ- 290.

ומכאן אולי נלמד כי 'דרך ארץ' פירושו- הדרך האמיתית לעבוד את ה' ולקרב את ימות המשיח...

 

לסיכום: ניסינו כאן ללבן את המושג 'דרך-ארץ', כפי שהוא מופיע בביטוי: "דרך ארץ קדמה לתורה" עפ"י העיקרון של קבלת עול מלכות שמים שהוא קודם לקבלת עול מצוות, וגם עפ"י ההבנה של הביטוי: "נשאת ונתת באמונה" שהפירוש שהבאנו כאן: הוא התעמקות בלימוד האמונה, אמונת ישראל הנצחית!

 

 שלח תגובה למחבר